פסק-דין בתיק ת"א 19998-01-10

מבוא

1.      לפניי תביעותיהם של התובע 1 - מר ש' ר', יליד 30.6.1962 (להלן: " התובע"); התובעת 2 - אשת התובע הגב' ק' ר', ילידת 19.10.1964 (להלן: " התובעת") וביתם הקטינה, ילידת 1999 (להלן: " הקטינה"). [התובע, התובעת והקטינה יקראו להלן לשם הקיצור: " התובעים"]. התביעות הוגשו בגין תאונה שארעה ביום 4.7.09, בעת שהתובעים נסעו ברכב הנהוג ע"י התובע.

2.      התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,  התשל"ה-1975 (להלן: " החוק"), והוגשה כנגד הנתבעת מגדל חברה לביטוח בע"מ שהינה מבטחת השימוש ברכב (להלן: " הנתבעת").

3.      אין מחלוקת בשאלת החבות, המחלוקת הינה בשאלת שיעור הנזק.

4.      פסק הדין ניתן לאחר שהובאו בפניי הראיות כדלקמן:

תצהיריהם וחקירותיהם הנגדיות של התובע והתובעת, עדותה של הגב' ורדה הרמן שהינה מנהלת החשבון אצל מעסיקתה של התובעת, תצהיר עדותה הראשית של הקטינה שלא נחקרה עליו וחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי אשר בדק את התובעת - ד"ר לוינקופף, כירורג-אורטופד.

כן הובאו לפניי חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, ד"ר טיין - אורטופד, שבדק את התובע וכן תיעוד שהוגש ע"י הצדדים.

בתום שמיעת הראיות שמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

5.      אדרש להלן לתביעות התובעים לפי סדרן.

6.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

דיון

תביעת התובע

מצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה והפסד השכר שנגרם לו

7.      ממקום התאונה פונה התובע באמבולנס לחדר המיון בביה"ח יוספטל באילת, שם אובחנה חבלה בברך ימין. התובע שוחרר לביתו עם חבישה של הברך בתחבושת אלסטית, אולם למחרת היום שב לחדר מיון עקב כאבים. ביום 15.7.11 נבדק ע"י אורטופד, אשר ביצע צילום מארבעה כיוונים של הברך ואבחן שבר של ראש הפיבולה ללא תזוזה. בוצע קיבוע הברך ע"י מקבע ברך ארוך עם צירים בטווח תנועה של יישור מלא עד כיפוף של 45 מעלות. נקבעה לתובע תקופת אי-כושר מלאה למשך שבועיים ימים.

התובע המשיך במעקב במרפאה האורטופדית בביה"ח יוספטל, כאשר מתקן הקיבוע הוסר לאחר חודשיים וחצי והתובע הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.

יאמר כי נקבעה לתובע ע"י רופאיו תקופת אי-כושר מיום התאונה ועד ליום 9.10.09 - סה"כ כ-3 חודשים.

8.      התובע הינו עובד בחברת החשמל ועבודתו, בעיקרה, עבודה משרדית הכרוכה גם ביציאות לשטח.

9.      ביום 6.3.11 נבדק התובע ע"י ד"ר רפי טיין, אשר קבע כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות בגין התאונה. המומחה מצא כי התובע התלונן בשנת 1989 על כאבי ברכיים ועל כן קבע לו את הנכויות הזמניות כדלקמן: 50% נכות למשך 30 יום ממועד התאונה; 30% נכות לתקופה של חודשיים נוספים ו-10% נכות לתקופה של 30 יום - סה"כ 4 חודשים.

המומחה לא נחקר על חוות דעתו ולא נשלחו לו שאלות הבהרה.